חתולים – עירוי נוזלים תת-עורי

דפי מידע

האם אין ברירה אחרת? אני לא בטוח שאני מעוניין לבצע את זה.

זוהי תגובתם הטבעית של רוב בני האדם. אין הרבה אנשים מחוץ למקצועות הרפואה שמרגישים בנוח לתת זריקות. ובכל זאת, הרכבת עירוי נוזלים תת-עורי פשוטה בהרבה מכפי שהיא נשמעת, וכשבודקים את היתרונות שהיא מעניקה לחתול, מגלים עד כמה משתלם לרכוש מיומנויות בטכניקה הפשוטה הזו. בקשו מהוטרינר שלכם להדגים בפניכם את התהליך.

איך מרכיבים את העירוי?

העירוי מורכב משקית נוזלים, מערכת לעירוי נוזלים ('סט לעירוי') ומחט. המערכת לעירוי נוזלים הינה צינור המחבר בין שקית הנוזלים לבין המחט. להכנת המערכת יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. מוציאים את שקית הנוזלים מאריזתה.
      
2. מוציאים את המערכת לעירוי נוזלים מאריזתה.
    
3. אחד הקצוות של צינור מערכת העירוי הינו עבה ומחודד ומכוסה בכיסוי מגן סטרילי. מסירים את הכיסוי, אך מקפידים שלא יזדהם. יש להקפיד להניח את הפקק במקום נקי. (הפקק ישוב לשמש אתכם במקרה שתסיימו שקית נוזלים אחת ותרצו לשמור את מערכת העירוי ולהשתמש בה בעתיד עם שקית חדשה.)
    
4. מסירים במשיכה את כיסוי המגן מפתח היציאה בתחתית שקית הנוזלים. כעת ניתן לראות את החור אליו יתחבר הקצה המחודד של צינור מערכת העירוי.
      
5. דוחפים את הקצה המחודד של צינור העירוי לתוך החור הגלוי בשקית הנוזלים. בכדי למנוע נזילות יש לוודא שהצינור מהודק במקומו.
     
6. מוודאים שווסת הזרימה המורכב על צינור העירוי סגור. במקרה שהוא פתוח, סוגרים אותו על ידי הזזת הגלגלת.
    
7. מסירים את כיסוי המגן מהקצה השני של צינור העירוי, ושומרים אותו לשימוש חוזר. מקפידים שלא יזדהם. יש להקפיד להניח את כיסוי המגן במקום נקי.
    
8. שוברים את עטיפת המגן של המחט ומגלים את הקצה העליון, הפתוח (לא החוד). מקפידים שהמחט לא תזדהם. חובה למנוע לחלוטין מגע של המחט עם כל דבר אחר.
    
9. מחברים את הקצה הפתוח של המחט לקצה התחתון של צינור העירוי. מהדקים היטב את הצינור למקומו במחט.
    
10. ממלאים את הגליל השקוף שבקצה השני של מערכת העירוי עד חציו, על ידי לחיצות קלות חוזרות על הגליל.
       
11. פותחים את הווסת (גלגלת) של מערכת העירוי ומרימים או תולים את שקית העירוי; הנוזל צריך לזרום בצינור בחופשיות.
       
12. מוודאים שכל בועות האוויר יצאו מן המערכת.
       
13. סוגרים את הווסת של מערכת העירוי על ידי הזזת הגלגלת כלפי מטה.

לאן מחדירים את המחט?

את המחט מחדירים אל מתחת לפני העור באזור שהעור בו רפוי. המקום הנוח והבטוח ביותר לעירוי אצל חתול הינו בין השכמות. מקומות מתאימים נוספים מצויים משני צדיו של החתול.

איך מחדירים את המחט?

1. בוחרים מקום נוח ומתאים לטיפול בחתול: שולחן, משטח עבודה או ברכיו של המטפל.
    
2. תולים את שקית העירוי כמטר אחד מעל גובה ראשו של החתול.
    
3. מניחים את החתול על משטח הטיפולים. מוודאים שהמיקום והתנוחה נוחים ומתאימים לשהייה של 10-15 דקות. הקצה התחתון של מערכת העירוי צריך להגיע אל החתול בקלות.
    
4. צובטים ומרימים קפל של עור רפוי מעל השכמות. יוצרים מעין "אוהל" של עור כדי שהמחט תוכל לחדור ממש מתחת לשכבת העור.
    
5. ממקמים את חוד המחט צמוד לבסיס קפל העור כאשר המחט במצב אופקי והחוד פונה לכיוון ראשו של החתול, זאת בהנחה שהחתול עומד או שוכב מקביל לקרקע.
    
6. תוחבים את המחט מעט קדימה תוך משיכת קפל העור אחורנית. פעולה זו צריכה להביא את המחט אל מתחת לפני העור, צמוד לעור.
    
7. משחררים את קפל העור. חוד המחט אמור להישאר מתחת לעור.
    
8. אוחזים את ווסת הזרימה של העירוי ביד אחת. מזיזים את הגלגלת כלפי מעלה ומתחילים בהזרמת הנוזלים.

הערה: אין הכרח "לחטא" את עור החתול לפני החדרת המחט. האמת היא שניגוב העור עם מספר טיפות אלכוהול אינו מסוגל להשמיד את כל החיידקים, ולעומת זאת ריח האלכוהול והתחושה שהוא יוצר עלולים להרגיז את החתול.

מה צפוי לקרות תוך כדי עירוי הנוזלים?

בדרך כלל מקבלים החתולים בסובלנות יחסית את עירוי הנוזלים. במקרים היוצאים מן הכלל, אחד הדברים שעלול לגרום לחתול אי נוחות ולעורר את התנגדותו הוא עירוי של נוזלים חמים או קרים באופן מיוחד. מומלץ לאחסן את נוזלי העירוי בטמפרטורת הגוף, אם ניתן, או לחמם את השקית תחת זרם של מים חמים. כאשר מחממים את הנוזלים, יש לבדוק את חום הנוזל על אמת היד, כפי שבודקים חום של מזון לתינוקות. באופן כללי, רוב החתולים מסתדרים היטב עם עירוי נוזלים שהוא לפחות בטמפרטורת החדר. אין לאחסן את שקיות העירוי במקרר. תוך כדי מתן העירוי, תיווצר תפיחה מתחת לעור החתול. לא צריך להיבהל: אלו הנוזלים.

מה קורה אם בועות אוויר נכנסות מתחת לפני העור?

חדירת מספר בועות אוויר מתחת לפני העור אינה גורמת בעיה כלשהי. אם נכנסת כמות גדולה יותר של אויר מתחת לעור, ייתכן שיישמעו קולות פיצוח קלים בעת לחיצה על העור והחתול יסבול מאי נוחות קלה למשך שעתיים בערך. מעבר לכך לא ייגרם לו כל נזק, ובסופו של דבר האוויר ייספג בגוף.

מה קורה אם העירוי מפסיק לזרום?

תופעה כזו עלולה להתרחש במקרה שהמחט מתקרבת לעור או לרקמה שמתחתיה. אין להוציא את המחט; יש לנסות למקם אותה מחדש בעדינות על ידי הסעתה לאחור ולפנים, עד שהנוזלים יתחילו שוב לזרום. אפשר לנסות מיקומים שונים של המחט, עד שהזרימה מתחדשת בחופשיות.

כמה נוזלים צריך החתול לקבל?

הוטרינר שלכם ימסור לכם מראש את כמות הנוזלים שעליכם לתת לחתול בהתאם למצבו ולצרכיו. באופן כללי, חתול ממוצע צריך לקבל מנה של 100-150 מ"ל נוזלים בכל פעם. מחדירים את כל המנה באחד המיקומים המתוארים לעיל, מעל כל אחת מהגפיים הקדמיות.

מה עושים כשמסיימים את מנת העירוי הנדרשת?

1. מפסיקים את זרימת הנוזלים על ידי הזזת גלגלת ווסת הזרימה כלפי מטה ונעילתה. אם משאירים שקית נוזלים תלויה כשהווסת אינו סגור היטב, העירוי ימשיך לטפטף.
      
2. מפרידים את המחט מצינור העירוי ופוקקים את הצינור בפקק המקורי. עוטפים את המחט בעטיפת המגן המקורית שלה ומאחסנים אותה במקום בטוח עד לפינויה כפסולת מסוכנת.
    
3. מאחסנים את הציוד במקום בטוח עד למועד עירוי הנוזלים הבא. (אין להפריד את צינור העירוי מן השקית כאשר יש עדיין נוזלים בשקית.)

האם יש הבדל בין העירוי הראשון לבין עירוי נוזלים חוזר?

תהליך עירוי הנוזלים זהה. בכדי להקטין את הסיכוי לזיהום הנוזלים על ידי חיידקים מן העור יש להשליך את המחט המשומשת בתום כל טיפול. לפני השלכת המחט הישנה לאשפה, יש לכסותה מחדש בכיסוי המגן כדי למנוע הידקרות בשוגג. ניתן להחזיר את המחטים לוטרינר אשר יצרף אותם לפסולת מסוכנת אחרת.

ניסיתי לתת לחתול עירוי נוזלים, אך קצב הזרימה היה חלש מאוד. מה עלי לעשות?
בסיום מתן עירוי, יש לסגור היטב את הווסת. עם זאת, סגירה הדוקה של הווסת עלולה למעוך את הצינור ולהפריע לזרימה טובה בפעמים הבאות שמשתמשים באותה מערכת עירוי. במקרה כזה יש להזיז את ווסת הזרימה למיקום אחר לאורך צינור העירוי, וליישר את הצינור המעוך על ידי לחיצה עליו בעזרת האצבעות.

כמה זמן יחלוף עד שגוש הנוזלים תחת עור החתול ייעלם?

ספיגת כל הנוזלים תארך שעתיים עד ארבע שעות, ובמקרים חריגים אפילו עד 6 שעות. במקרה של ספיגה איטית של הנוזלים, עלול כוח המשיכה לגרום לנדידה של הנוזלים כלפי מטה. הנוזלים עשויים לחלחל מתחת לפני העור אל הגפיים הקדמיות או האחוריות. גם במקרה כזה, הם ייספגו בגוף בסופו של דבר.

השתמשתי בשקית עירוי אחת כמה פעמים, והנוזל הפך עכור. מה זה אומר?

במקרה של עכירות או שינוי צבע נוזלי העירוי, אין להשתמש עוד באותה שקית נוזלים. שינויים אלה מעידים בדרך כלל על זיהום הנוזלים בחיידקים. מתן נוזלים אלה לחתול עלול לגרום להתפתחות דלקת חריפה מתחת לפני העור.