חלופות

דף מידע

חוטים ובדים מהחי היוו פריט מרכזי בכלכלת העולם העתיק (צפון אפריקה, המזרח התיכון, מערב אסיה, והמזרח הרחוק). בנוסף לכך, פרוות היוו יסוד פיננסי בהתפשטות ובבניית האומות משך שלוש מאות שנה בעולם החדש (קנדה, ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד). ככל שגדלה אוכלוסיית העולם, כך הלך וגדל הביקוש, והביא להקמת עדרים גדולים יותר ולניצול רב יותר של בעלי חיים. בשווקים בינלאומיים מתפתחים גורמת התחרות לתעשייה להפחית הוצאות ולהגדיל את הרווחים, המושגים תמיד על חשבון בעלי החיים, הקורבנות.

אולם היום אין כל הצדקה לשימוש במוצרים מהחי כדי לייצר פריטי לבוש או בדים למוצרים אחרים. חלופות צמחיות או כאלה המבוססות על חומרים כימיים אינן כרוכות באכזריות, אינן מנצלות בעלי חיים, וניתן לשלוט בהשפעתן על הסביבה. החוט הראשון אשר יוצר על ידי אדם (משי מלאכותי) הומצא בשנת 1891, ומאז פותחו חלופות סינתטיות רבות והן נפוצות בשוק היום. הדור החדש של הבדים מחקה בצורה מעולה משי, עור, פרווה וזמש, והמוצרים משמשים את תעשיית הבגדים בכל רחבי העולם. המודרניזציה העקבית של מפעלי ותהליכי הייצור, כמו גם הפיקוח הבינלאומי והממשלתי, שולטים בהשפעות החומרים הכימיים מהם מיוצרים בדים, כדי להגן על בטחון העובדים והציבור. קל יותר לבצע זאת מאשר להפחית את הנזק שנגרם על ידי תעשיות העור, הפרווה והצמר.

בסטירה בריטית משנת 1951, האיש בחליפה הלבנה, מוצג העימות הטבעי שבין השינוי המהותי בתעשיית הבדים ושמירת הסטטוס קוו, כאשר ממציא (אלק גינס) מציג בד סינתטי שלא ניתן להשמידו והוא לעולם אינו מתלכלך. "מה יקרה לעבודת הכביסה שלי אם לא יהיה יותר צורך בכביסה?" מיללת כובסת.

שלא כמו הדמויות בסרט זה, אנו יכולים לעמוד באתגר של אימוץ פתרונות חדשים, ובכך להשפיע לטובה על כל בעלי החיים.