|
|
|
|
|
|
|
|
פוך ונוצות דף מידע
|
|||||||||
|
בסביבה טבעית מתקבצים האווזים בלהקות ויוצרים קבוצות משפחה, זוגות לחיים. הם מגינים במודע על האפרוחים שלהם מפני טורפים. לפני שהם מגדלים את נוצות התעופה שלהם קבוצות גדולות של אווזים צעירים נמצאות בהשגחת ההורים שחולקים ביניהם את תפקיד השומר. הם אוהבים מאד זה את זה בלהקות שלהם, והם ינסו לעזור לאווז חולה או פצוע או שנורה. אווזים וברווזים נודדים למרחקים גדולים מאד והם חיים 12-15 שנה.
בחוות תעשייתיות חייהם של האווזים והברווזים אומללים מאד, רצופים באכזריות וכאב מתמיד. פוך רך מאד נלקח מהם כשהם עדיין דוגרים. במהלך חיים הקצרים הנוצות שלהם נתלשות שלוש עד חמש פעמים, כשרגליהם קשורות יחדיו והם תלויים וראשם למטה. שיטה מכאיבה ואיומה זו, שגורמת לטראומה נוראה, מכונה "תלישה". היא מתחילה זמן קצר אחרי שהם מסיימים לגדל את שכבת הנוצות המלאה הראשונה שלהם, בגיל שמונה שבועות. ששה שבועות אחרי תלישת הנוצות האחרונה, האווזים נשחטים.
במהלך חיים איומים אלה, אותם האווזים שהנוצות שלהם נתלשות כדי ליצור את הפוך מואבסים בכוח כדי ליצור את כבד האווז. האווזים עוברים תהליך "תלישה" משך מספר חודשים כדי להפיק את הפוך, ואחר כך הם נכלאים במסגרות קטנות ומואבסים בכוח עד שהכבדים שלהם גדלים בגלל מחלה, ולבסוף הם נשחטים. כאן נתלשות הנוצות שלהם על ידי מכונה. התהליך כולו נמשך 22 עד 28 שבועות.
הייצור העולמי של פוך נאמד באלפי טונות, רובם מסין, הונגריה ופולין. פוך ונוצות משמשים לכריות, מזרנים, שמיכות חמות, ריפוד לריהוט וביטנה לבגדים. החלופות טובות הרבה יותר בכל המובנים משום שהן אינן גורמות לאלרגיה, הן פחות יקרות, קל לנקותן, והן שומרות על תכונת הבידוד שלהן אפילו כשהן רטובות.
הרבה ציפורים אחרות מנוצלות גם הן עבור הנוצות המיוחדות שלהן, שניתן לשלבן בבגדים כקישוט, או כפריט אופנתי ייחודי כגון צעיפים. יענים ובנות יענה , לדוגמה, מגדלים נוצות ארוכות ורכות שנחתכות בגיל 9 חודשים, כשהציפור מוחזקת בתוך רסן עשוי עץ. יענים יכולים לחיות עד גיל 70 בסביבה הטבעית שלהם, הם מגנים על האפרוחים שלהם בנמרצות ובאומץ, והם חיים עם בן זוג אחד כל חייהם. בחווה התעשייתית היענים מומתים כבר בגיל 10 עד 14 חודשים. תעשיית היענים הדרום אפריקנית מייצאת היום כ-350 מטר טון נוצות לשנה.
סימוכין (באנגלית)
Roger Buckland, Gerard Guy,
"Goose Production," FAO Animal Production and
Health Paper No. 154, ISBN 92-5-104862-2, Food and Agriculture Organization
of the United Nations, Rome, 2002, ISSN 0254-6019
|
|||||||||
|
|
|
|||||||||
